Daf 24a
הָתָם, אִי לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ זִיקָה — יֵשׁ זִיקָה, וְאִי לְמַאן דְּאָמַר אָסוּר לְבַטֵּל מִצְוַת יְבָמִין — אָסוּר לְבַטֵּל מִצְוַת יְבָמִין. הָכָא — כָּל חַד וְחַד אֵימוֹר דִּידֵיהּ קָא מִתְרַמְיָא לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
ואי למ''ד. טעמא משום דאסור לבטל מצות יבמין ואי מייבם האי חדא דלמא מיית אידך קודם שייבם ותצא אחותה משום אחות אשה ונמצא מצות יבמין בטלה על ידינו מיבום ומחליצה הרי נאסרה משום כך וכיון שנאסרה שעה אחת א''נ חלץ חד לחדא ואזלא האי השניה עומדת היא באיסור אשת אח שלא נראית ליבום מתחלה אבל הכא זו שנאסרה משום אחות זקוקה לאו יבמה היתה וכי פקע איסור אחות זקוקה בחליצת אחותה הרי זו מותרת ועומדת דלאו אשת אח הואי הלכך מספיקא לא מפקינן לה דאימר כל חד וחד דידיה איתרמיא ליה:
Tossefoth (non traduit)
אי למ''ד יש זיקה. אר''י אע''ג דלמ''ד יש זיקה ליכא למיגזר לייבם אחר חליצה משום דלמא אתי לייבם ברישא כדמשמע בפרק ד' אחין (לקמן יבמות דף כז:
ושם) גבי רבי יוחנן דאמר אחיות איני יודע מי שנאן מ''מ ליכא למימר דליחלץ חד ולייבם חד כיון דכל אחת נאסרה שעה אחת אסורה עולמית אפילו ראשונה דלית ליה יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה אלא לר' יוחנן לכך הוצרך לומר אחיות איני יודע מי שנאן ולמ''ד אין זיקה אף על גב דלרב דאמר אין זיקה לית ליה לקמן כיון שנאסרה שעה וכו' מ''מ גזרינן דלא ליחלץ חד ולייבם חד אטו דלמא מייבם ברישא דכיון דאין זיקה אתי למטעי ולייבם ברישא דהא לא מסקי אינשי אדעתייהו דלמא מית אידך אבל הכא כל חד וחד אמרינן אימא דידיה מתרמיא ליה וליכא למגזר דלמא מייבם ברישא דאפילו מייבם ברישא אימא דידיה אתרמי ליה וכי מייבם שפיר עבד ומשום מ''ד אין זיקה צריך לומר כל כך:
קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין כּוּ'. תָּנֵי שֵׁילָא: וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים. מַאי טַעְמָא — חֲלוּצָה דְּרַבָּנַן הִיא, וְסָפֵק חֲלוּצָה לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
Rachi (non traduit)
ואפילו שניהם כהנים. וחד מנייהו ודאי חלוצה נסיב דהא ארוסת הנכרי חלוצה היא מאחד משני אחיו כדקתני קדמו שנים וחלצו:
חלוצה. דאסורה לכהן:
מדרבנן הוא. והכא דלכל חד אינה אלא ספק דשמא זה ייבם את יבמתו גמורה לא גזור רבנן לאפוקה מספק:
Tossefoth (non traduit)
וספק חלוצה לא גזרו בהו רבנן. הקשה הר''ר משה ברבי יעקב מפיה''ם דאמר בהחולץ (לקמן יבמות דף לו:) מת בתוך ל' יום אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן היא אינה חולצת ולמה לא תחלוץ כיון דספק חלוצה מותרת לכהן וי''ל דהתם שחולצת לאחר נשואין יאמרו קמו רבנן במילתא דנפל הוה ולכך הוצרכו חליצה ואתי למישרי חלוצה לכהן אבל הכא כל אחד כשכונס אמרי' קים ליה להאי דלאו חלוצה היא ולכך כנסה:
וַחֲלוּצָה דְּרַבָּנַן הִיא? וְהָתַנְיָא: ''גְּרוּשָׁה'', אֵין לִי אֶלָּא גְּרוּשָׁה, חֲלוּצָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאִשָּׁה''! מִדְּרַבָּנַן הוּא, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.
Rachi (non traduit)
גרושה. מאישה לא יקחו:
מַתְנִי' מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַיבֵּם, וְאִם קָדַם הַקָּטָן — זָכָה.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְהָיָה הַבְּכוֹר'' — מִיכָּן שֶׁמִּצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַיבֵּם. ''אֲשֶׁר תֵּלֵד'' — פְּרָט לְאַיְלוֹנִית, שֶׁאֵין יוֹלֶדֶת. ''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו'' — לְנַחֲלָה.
Rachi (non traduit)
מכאן שמצוה בגדול. הכי דריש ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור המייבם יהיה הבכור:
אשר תלד. ואותה יבמה תהא ראויה לילד פרט לאילונית:
יקום. היבם על שם אחיו לנחול נחלתו ולא יחלקו אחיו עמו:
אַתָּה אוֹמֵר לְנַחֲלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְשֵׁם: יוֹסֵף — קוֹרִין אוֹתוֹ יוֹסֵף, יוֹחָנָן — קוֹרִין אוֹתוֹ יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן ''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ''עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם'', מָה שֵׁם הָאָמוּר לְהַלָּן — נַחֲלָה, אַף שֵׁם הָאָמוּר כָּאן — לְנַחֲלָה.
Rachi (non traduit)
אתה אומר לנחלה. והאי יקום ביבם משתעי:
או אינו. אלא בבן שיולד לו משתעי שאם היה שם המת יוסי קורין לזה יוסי:
Tossefoth (non traduit)
או אינו אלא לשם. ויהא כוליה קרא כפשטיה ולא נדרוש מבכור דמצוה בגדול לייבם אלא ה''ק והיה הבכור פי' הראשון שתלד היבמה יקרא שמו בשם המת ויליף בג''ש דלאו שם ממש קאמר אלא לנחלה וכיון דלנחלה קאמר ליכא לאוקומי קרא אלא ביבם דאי על הבכור שתלד היבמה קאמר קרא שיקום על שם המת לנחלה שאותו בכור יירש את המת דאם כן יקום על שם אחי אביו מיבעי ליה דהשתא לא שייך למימר דה''ק אמרו ליה ליבם כדקאמ' בסמוך:
''וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ'' — פְּרָט לְסָרִיס שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי.
אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דִּבְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ — הָכָא אֲתַאי גְּזֵרָה שָׁוָה אַפֵּיקְתֵּיהּ מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי.
Rachi (non traduit)
אין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואע''ג דדרשינן ליה לדרשא מידי פשוטו מיהו לא נפיק לגמרי:
ואפיקתיה לגמרי. שאין צריך לקרות לבנו בשם אחיו המת והכי גמר לה מרביה:
וְאִי לָאו גְּזֵרָה שָׁוָה, הֲוָה אָמֵינָא ''שֵׁם'' — שֵׁם מַמָּשׁ? לְמַאן קָמַזְהַר רַחֲמָנָא? לְיָבָם — ''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיךָ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אִי לְבֵי דִינָא — ''יָקוּם עַל שֵׁם אֲחִי אָבִיו'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
ליבם. קאמר רחמנא בן הנולד לך יקום על שם אחיך מיבעי ליה:
ואי לבית דין. מודע רחמנא מצות קריית שם הבן:
יקום על שם אחי אביו מיבעי ליה. אלא ודאי ביבם גופיה משתעי קרא ולבית דין קאמר רחמנא שיקום היבם על שם אחיו המת לנחלה:
וְדִלְמָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ רַחֲמָנָא לְבֵית דִּין: אֱמַרוּ לֵיהּ לְיָבָם ''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו''. אֶלָּא אֲתַאי גְּזֵרָה שָׁוָה אַפֵּיקְתֵּיהּ לִגְמָרֵי.
Rachi (non traduit)
אמרו לו ליבם. שיקום בנו על שם אחיו דכל מצות יבום קא מודע קרא לב''ד וקאמר להו להזהיר יבמה לבא עליה והבן אשר תלד לו יקימנו ע''ש אחיו:
הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ קְרָא בְּגָדוֹל כְּתִיב, אֵימָא: בְּכוֹר — לְיַיבֵּם, פָּשׁוּט — לָא לְיַיבֵּם!
Rachi (non traduit)
אימא בכור. דוקא קאמר קרא אבל פשוט לא לייבם לגמרי בין איכא בכור בין ליכא בכור:
אִם כֵּן, אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ דְּמִיעֵט רַחֲמָנָא — לְמָה לִי?
Rachi (non traduit)
אם כן. דפשוט לאו בר יבום הוא למה לי דמיעט רחמנא אשת אחיו שלא היה בעולמו תיפוק לי משום דלאו בכור הוא זה שנולד לאחר מיתת אחיו:
פָּרֵיךְ רַב אַחָא: וְאֵימָא לְמַעוֹטֵי בּוּכְרָא דְאִמָּא! הָהוּא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ — דְּיִבּוּם בְּנַחֲלָה תְּלָה רַחֲמָנָא, וְנַחֲלָה מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם.
Rachi (non traduit)
ואימא. האי דמיעט אשת אחיו שלא היה בעולמו כגון שהיה זה שנולד בכור לאמו ואחיו מאביו ולהכי אצטריך למעוטי:
בנחלה תלה רחמנא. וממילא בכור הנוטל פי שנים הוא דמייבם אבל בכור לאם לא ומדמעטיה שמע מיניה בכור דקרא לאו דוקא אלא גדול האחים:
וְאֵימָא: כִּי אִיכָּא בְּכוֹר תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם, כִּי לֵיכָּא בְּכוֹר לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם! אָמַר קְרָא: ''וּמֵת אַחַד מֵהֶם'', מִי לָא עָסְקִינַן דְּמִית בְּכוֹר, וְאָמַר רַחֲמָנָא: לְיַיבֵּם קָטָן.
Rachi (non traduit)
ואימא כי איכא בכור כו'. כלומר דלמא לעולם בכור דוקא והכי קאמר רחמנא אי איכא בכור קמך תתקיים מצות יבום או בבכור או בפשוט דנפקא לן מדאימעיט אשת אחיו שלא היה בעולמו וכי ליכא בכור לא תתקיים ופטורה לגמרי מן הפשוט:
ומת אחד מהם. משמע שלא היו שם אלא שנים ומת אחד מהן:
מי לא עסקינן. כלומר מי לא משתמע נמי מקרא דמת בכור וקאמר רחמנא לייבם פשוט:
וְאֵימָא דְּמִית קָטָן, וְאָמַר רַחֲמָנָא לְיַיבֵּם בְּכוֹר? הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ.
Rachi (non traduit)
ואימא. על כרחך קרא דחיק ומתוקם כגון דמית פשוט וקאמר רחמנא לייבם בכור דהא כתיב והיה הבכור:
הא מיעט רחמנא וכו'. דהכא גבי תרי אחים כתיב מיעוט אשת אחיו שלא היה בעולמו אלמא דמית גדול משמע ותו ליכא בכור קטן:
וְאֵימָא: כִּי לֵיכָּא בְּכוֹר, קְדַם קָטָן — זְכָה. וְאִי אִיכָּא בְּכוֹר, קְדַם קָטָן — לָא זְכָה! אָמַר קְרָא: ''כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו'' — הוּקְּשָׁה יְשִׁיבַת אַחִים זֶה לָזֶה.
Rachi (non traduit)
אימא כי ליכא בכור קדם הקטן זכה. דהא לא רבי דלייבם פשוט אלא מומת אחד מהם ומיעוט דאשת אחיו שלא היה בעולמו דמשמע דמת בכור ואמר רחמנא לייבם פשוט אבל איכא בכור לא לייבם פשוט:
הוקשה כו'. שוין לייבם:
וְאֵימָא: כִּי אִיכָּא בְּכוֹר — לֶיהְדַּר אַגָּדוֹל. כִּי לֵיכָּא בְּכוֹר — אֵין חוֹזְרִין אֵצֶל גָּדוֹל! אַלְּמָה תָּנֵי אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא: מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַיבֵּם, לֹא רָצָה — הוֹלְכִים אֵצֶל אָחִיו הַקָּטָן, לֹא רָצָה — חוֹזְרִין אֵצֶל גָּדוֹל!
Rachi (non traduit)
ליהדר אגדול. אי לא בעו שאר אחיו נחזור עליו לכופו דמצוה עליה רמיא ולא על האחרים אבל כי ליכא בכור לא רמיא מצוה אגדול טפי משאר אחיו:
הולכין אצל אחיו הקטן. משמע קטן הימנו וגדול משאר אחיו אלמא מהדרינן אגדול דגדול קודם. ומדקתני חוזרין אצל גדול ליכא לאותובי דאיכא למימר מאי גדול בכור דאי לא מצי לשנויי הכי אדמותיב מדתני אביי לותיב ממתניתין דקתני בפרק החולץ נמי לא רצה חוזרין אצל גדול:

Tossefoth (non traduit)
ה''ג ואם לא רצה הולכין אצל אחיו הקטן. פי' אצל קטן ממנו לא רצה הולכים אצל אחיו פירוש שאר פשוטין קטנים ממנו לא רצו חוזרין אצל גדול ויש ספרים דלא גרסי אלא הולכין אצל קטן ותו לא וצריך לומר דמשמע דקטן ממנו קאמר מדלא נקט לישנא דמתני' דהחולץ (לקמן יבמות דף לט.) מהלכין על כל האחין:
כִּבְכוֹר: מָה בְּכוֹר — בְּכוֹרָתוֹ גָּרְמָה לוֹ, אַף גָּדוֹל — גְּדוּלָּתוֹ גָּרְמָה לוֹ.
וְאֵימָא: כִּי מְיַיבֵּם בְּכוֹר — לִישְׁקוֹל נַחֲלָה, כִּי מְיַיבֵּם פָּשׁוּט — לָא לִישְׁקוֹל נַחֲלָה. אָמַר קְרָא: ''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו'', וַהֲרֵי קָם.
Rachi (non traduit)
לא לישקול נחלה. דהא בכור כתיב:
וְאֶלָּא ''בְּכוֹר'' דְּקַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source